עינת מדיקל סוכנויות (1997) בע"מ נ' Imtmedical

החלטה

לפני בקשת הנתבעת, חברה שוויצרית אשר מקום מושבה בשוויץ, לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום.

א. הבקשה להיתר המצאה

1.ביום 23.12.12 הוגשה התביעה כנגד הנתבעת בגין הפרת הסכם בלעדיות; לטענת התובעת, ההסכם נכרת בין הצדדים בע"פ, ועל פיו אמורה הייתה התובעת לשמש כמשווקת בלעדית של הנתבעת בישראל.

בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה גם בקשת התובעת למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, בהתבסס על הוראות תקנה 500(4), 500(5) ו-500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי. לבקשה צורף תצהירו של מנהל התובעת ובסע' 2 לתצהיר פורטה עילת התביעה כמו גם העילה למתן היתר המצאה.

2.בטרם ניתן היתר ההמצאה, התקיים ביום 30.12.12 דיון במעמד ב"כ התובעת בלבד, ובסיומו ניתן לתובעת ההיתר, כפי בקשתה.

ב.בקשת הנתבעת לביטול ההיתר

3.ביום 6.3.13 הגישה הנתבעת בקשה בכתב (בקשה מס' 9), במסגרתה התבקשו מספר סעדים: עיכוב הליכים עקב תניית שיפוט זר ייחודית ומפורשת בהסכם בין הצדדים, ביטול צו העיקול הזמני, הארכת מועד להגשת בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום והארכת מועד להגשת כתב הגנה.

בבקשתה, טענה הנתבעת כי התובעת מסתירה מבית המשפט קיומו של הסכם בין הצדדים אשר בו תניית שיפוט זר ייחודית; יוער, כי טענה זו אינה נכונה, באשר ההסכם האמור צורף כנספח א' לכתב התביעה.

בהחלטה מיום 7.3.13 הוריתי לנתבעת לתקן בקשתה, ציינתי כי נושא קיומו של ההסכם האמור בהחלט הובא לידיעת בית המשפט;

בין היתר הוריתי לב"כ הנתבעת להתייחס -

"ביתר פירוט לטיעוני ב"כ המשיבה במסגרת הדיון מיום 30.12.12 בבקשת המשיבה להיתר המצאה מחוץ לתחום" (ש' 10-11 להחלטה).

4.ביום 19.3.13 הוגשה בקשתה המתוקנת של הנתבעת, בה התבקש ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום, וכפועל יוצא ממנו – גם ביטול העיקול הזמני שהוטל, וכן התבקש מחיקת התביעה או עיכוב ההליכים עקב תניית שיפוט זר ייחודית מפורשת בהסכם בין הצדדים.

5.לטענת הנתבעת, התובעת לא הוכיחה כי מתקיימים התנאים לצורך מתן היתר המצאה מחוץ לתחום, תוך שהיא מתבססת, בעיקר, על ההסכם שנחתם בין הצדדים (נספח א' לכתב התביעה), על העובדה כי בדיון מיום 30.12.12 טען ב"כ התובעת טענות אשר אין להן זכר בבקשה או בכתב התביעה, ועל טיעונים משפטיים בלבד.

6.לבקשת הנתבעת לא צורף תצהיר כאמור, ואין בה התייחסות לטענות ב"כ התובעת בדיון מיום 30.12.12 הנ"ל או למסמכים שצורפו לכתב התביעה; הנתבעת גם טענה בבקשתה הראשונה לקיומו של הסכם ש"הוסתר" מבית המשפט, תוך התעלמות מהעובדה כי ההסכם צורף כנספח א' לכתב התביעה, ללמדך התעלמותה המוחלטת של הנתבעת מכתב התביעה או מנספחיו.

7.בדיון שהתקיים במעמד ב"כ הצדדים והמצהיר מטעמה של התובעת ביום 26.5.13 טענו ב"כ הנתבעת כי טיעונה של הנתבעת הוא טיעון משפטי גרידא, ועל כן לא צורף תצהיר מטעמה, כי אין ולא היה עליהם להתייחס להשלמת טיעוני ב"כ התובע בדיון מיום 30.12.12, אף לא היה צורך בתצהיר מטעמה של הנתבעת כדי להתמודד עם הנטען בכתב התביעה או בנספחיו.

ב"כ הנתבעת מסבירים, כי לא נמצא מקום להגשת תצהיר מטעמה של הנתבעת, בכדי שלא לאלץ את המצהיר מטעמה של הנתבעת להגיע לישראל, תוך הכבדה, סרבול וייקור ההליך, ובאופן אשר היה מייתר את הבקשה לביטול היתר ההמצאה כולו.

8.הנתבעת מוסיפה וטוענת בבקשתה, כי גם אם התקיימו התנאים המאפשרים מתן היתר המצאה, שומה על בית המשפט שלא לעשות שימוש בסמכותו, בהיות בית המשפט בישראל 'פורום לא נאות'.

אדון בטענותיה של הנתבעת אחת לאחת.

ג.תניית שיפוט זר ייחודית